"טבריה – שתי נשים גדולות"

< חזרה לטיולים בצפון הארץ

ב"יד הנדיב" -אחוזת הקבר של בנימין אדמונד ועדה(אדליידה), נציג את זוית הראייה של הבארון והבארונס. איפה גדלו ? מה היה חלקה של הבארונית בהחלטותיו של בעלה בקולוניות של ארץ ישראל ומה היו האינטרסים שלהם כאן. 

את הטיול בזכרון יעקב עצמה נתחיל בבית הקברות:  כאן טמונה שרה אהרונסון לצד אמה, מלכה, ושתיהן מוקפות בגדר.  למה?  מבין הקברים עולים וצצים סיפורי אהבות כואבות ויחסים נשגבים ופותחים לנו שער אל החיים בזכרון יעקב של סוף המאה ה 19- וראשית המאה העשרים.

נספר על  החתיך שובר הלבבות –  אבשלום פיינברג, על הדוקטור הלל יפה, על איך ש"המצב פשט את הרגל"… ורגע אחר כך הגיע ונציאני….  עמם נפסע לאורך הרחוב הראשי של המושבה הישנה שהיתה 

"פאריס של המזרח התיכון" – מדרחוב יפהפה ומשופץ בטוב טעם.

 בעצם , למי  נשלחו 1000  הנשיקות ? לשרה או לרבקה ?  ?  ומדוע ירקו נשי זכרון על שרה הגיבורה ?  ובכלל – מי עוד אהבו את שרה שלנו ?

נשמע על "מצעד הנסיכות" של האדון שייד, ואיך עבר שרביט החינוך לידי הנשים.     נציץ בבאר של משפחת תשבי,  בחאקורות שונות  (חצרות האחוריות( , בבתים משופצים.

 נבקר בבית הכנסת העתיק שתרם הברון רוטשילד לבני המושבה, ב"גן-טיול" המפואר ונשמע על אפם הגבוה של פקידי-הברון ועל זוג המכנסים הלבנים ששלח הברון לכבוד פורים : מה היה האינטרס של הבארון במושבה הקטנה ?

 לקינוח – נכנס עם רעש הכרכרות אל חוילתם המפוארת של בני הזוג לנגה, ניטה, אישה עדינה ומלאת חיים "תארח" אותנו בביתה.  על רקע שרידי הוילה -נעלה את  סיפורם הנורא של בני המשפחה, המנוקב בסימני שאלה.

במהלך הטיול נשיר שירי ראשונים  מתוך שירון.

משך : כארבע שעות בלי כניסות

מדריכה, משחקת ושרה : טלי בצלאל-שושני : מורת דרך, זמרת ושחקנית